אפוטרופוס

    למען זכויות החסויים בישראל

 

דוחות גופים ממלכתיים

כתבות בעיתונות

עדויות אישיות

הצטרפות למאבק

 

 

עדויות וסיפורים אישיים

 

האפוטרופוס הכללי מסרב לטפל בתלונות על אפוטרופוסים שפוגעים בחסויים. במקרים בהם מוגשות תלונות, בכירים באגף האפוטרופוס הכללי אפילו משקארים וטוענים שאין להם סמכות לטפל באפוטרופוסים שפוגעים בחסויים.

(מתוך הפרק "פיקוח על הטיפול בחסויים" מדו"ח שנתי 54ב של מבקר המדינה משנת 2004)

 

"אפוטרופוס על חולה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי נדרש לפעול גם בתחומים הנוגעים לרווחתו של החסוי בבית החולים, דבר שיש לו השפעה על תוצאות הטיפול הרפואי הניתן לו. נמצא, שבהיעדר הדרכה מתאימה, בתי החולים אינם פועלים כנדרש בנסיבות מסוימות בתחום זה. לדוגמה: אישה אושפזה בבית חולים ממשלתי לבריאות הנפש ביוני 1996. ביוני 1997 ניתן צו, לפי בקשת בא כוח יועמ"ש הרווחה, למינוי בת שלה לאפוטרופסית על גופה ורכושה. ממועד המינוי ועד אמצע שנת 2000 פנתה המחלקה שבה אושפזה, פעמים רבות, לאפוטרופסית, בעל פה ובכתב, בבקשה להעביר למחלקה סכום כסף מסוים בכל חודש לכיסוי הוצאותיה האישיות של האם. עוד באוקטובר 1997 כתבה רופאה מהמחלקה דוח רפואי, בו ציינה ש"האפוטרופוסית אינה משתפת פעולה אתנו, לא עונה לבקשתנו להביא כספי כיס לאמה... אני מבקשת לבטל את מינוי האפוטרופסות של בתה ולמנות במקומה אפוטרופוס אחר אשר ישתף עמנו פעולה ".בעניין זה, כתב מנהל מחוז ירושלים של האפו"כ לבית החולים במרס 1998, "אין בסמכותנו לחייב [את האפוטרופוסית] להעביר את הכספים שאתם מבקשים ".רק בספטמבר 2000 הסכימה האפוטרופסית להעביר למחלקה דמי כיס חודשיים בשביל אמה. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרה זה היה על בית החולים לגרום להגשת בקשה לבית המשפט לפעול לפי סעיף 61 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הקובע כי "בית המשפט רשאי לפטר אפוטרופוס אם לא מילא תפקידיו כראוי" או לפי סעיף 44, הקובע כי "בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשתו... של צד מעוניין... לתת לאפוטרופוס הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידיו".