אפוטרופוס

    למען זכויות החסויים בישראל

 

דוחות גופים ממלכתיים

כתבות בעיתונות

עדויות אישיות

הצטרפות למאבק

 

כתבות מהעיתונות

 

ימים ספורים לאחר שהעלינו את האתר הזה לאינטרנט, פשטו האפוטרופוס הכללי ומשטרת ישראל על משרדי אחת מעמותות האפוטרופוסות, "קרן דורי דורות". מקרה זה, שבו האפוטרופוס הכללי פועל נגד חברה שניצלה חסויים, כל כך יוצא דופן, שנראה שנעשה רק כדי להגן על שמו של האפוטרופוס הכללי עקב פרסום אתר זה:

 

"תאגיד האפוטרופוסות "קרן דורי דורות" חשוד בהוצאת כספי חסויים שלא כדין" / נועם שרביט, גלובס, 16/06/2009

"עמותת "קרן דורי דורות" מנהלת נכסים של למעלה מ-200 חסויים * עפ"י החשד, הקרן עשתה יד אחת עם חברת עטיף כדי להוציא במירמה כספים מחשבונות החסויים שבניהולה... הקרן הגישה לאפט"ר חשבוניות הנחזות כמזויפות או פיקטיביות לגבי כספים שנגבו מחשבונות חסויים שבטיפולה, וכן דיווחה על הוצאות שלכאורה אינן נכונות או שהן נתמכות במסמכים שהתבררו כבלתי נכונים. כן התברר כי הבעלים והמנהל של החברה הוכרז כפושט-רגל, ולפיכך עורבו בפרשה חוקרי הכנ"ר."

קישור לכתבה

 

"השוד הקל ביותר בישראל" / יפה נבו, "מוסף לשבת", ידיעות אחרונות, 9.5.97

"בישראל, אחת הדרכים הקלות ביותר לגנוב בלי להיענש היא למעול בתפקידך כאפוטרופוס של אדם מוגבל, פיזית או נפשית * כמעט כל אחד יכול להתמנות לתפקיד, אין פיקוח של ממש על ניהול הכספים, ובמקרה של תלונה – איש לא מועמד לדין * מיליוני שקלים נעלמו מחשבונות של חוסים * עמרם בלום, שהיה האפוטרופוס הכללי במשך 30 שנה: "זה יותר קל מלשדוד בנק... ידועים עשרות מקרים, שאפוטרופסים לקחו כסף של נכים, ואיש לא העמיד אותם לדין. הפיתוי גדול, גם אפוטרופסים מכובדים לוקחים כסף."...  גניבות שמסתכמות במיליונים: 21 אלף בני אדם מוגבלים, נפשית או פיזית, נמצאים בטיפולם של אפוטרופסים בישראל. לכ2,000 מתוכם משמשים כאפוטרופסים גופים ציבוריים, כגון הקרן לטיפול בחסויים, מט"ב או נעמ"ת. את האפוטרופסים ממנה בית המשפט, לבקשת בני משפחה שלא יכולים לטפל בחסוי, או שירותי הרווחה, שהחסוי הגיע לטיפולם. משרד האפוטרופוס הכללי, הכפוף למשרד המשפטים, אמור לפקח על האפוטרופוסים. תחקיר שערכנו מעלה, כי הפיקוח מזערי. במשרד האפוטרופוס הכללי 25 מפקחים בלבד, מפקח אחד על יותר מ800 חסויים. המינוי מחייב הגשת דוח למשרד האפוטרופוס הכללי לפחות אחת לשנה, על הפעולת שנעשו למען החסוי. רוב האפוטרופסים הפרטיים לא מגישים דוחות, חלק גדול מהם לא ממש דואגים לבריאותו, לאיכות חייו או לרווחתו של החסוי, כמתחייב מהגדרת המינוי. המידע שהצטבר ברשותנו מצביע על כך, שמיליוני שקלים השייכים לחסויים נעלמים, ואיש לא תובע אותם.... עורך הדין מנחם רובינשטיין, שפנה בתלונה לאפוטרופס הכללי. רובינשטיין: "צריך לעשות בדק בית יסודי במשרד האפוטרופוס הכללי. הלכה למעשה, אין פיקוח על החסויים. נקודת המוצא היא, שכל זמן שאין תלונות הכל בסדר. אבל זו הנחה מוטעית: החסויים לא שייכים לקהל שיכול לעמוד על זכויותיו. מישהו מחליט מה ייעשה בכסף שלהם, כיצד ייראו החיים שלהם, ולא מוסר דין וחשבון לאף אחד. זה מצב בלתי נסבל.... האפוטרופוס הכללי שמואל צור: "אם אנחנו מגלים שיש אפוטרופוס שלא מתפקד, אין לנו למי להודיע על כך, והוא יכול להתמנות שוב" "

לכתבה הסרוקה

 

"מי חס על החוסים?" / יואב יצחק, אתר החדשות "במבילי", שלא קיים יותר באינטרנט, 09/04/04

"מאות אלפי שקלים לא הופקדו בחשבונות... כספי חוסים הפכו הפקר. עמותות שונות בוחשות בכספיהם, תוך ביצוע פעולות הנראות על פניהן ככאלה שאינן לטובת החוסה או יורשיו... כך הדבר לפחות לגבי שתי עמותות, בעלות היקף פעילות עצום, הנחשבות למרכזיות בתחום זה: האחת היא ש.פ.ר – עמותה למען שירותי אפוטרופסות, שנוסדה בשנת 1995, ומשמשת כאפוטרופוס לכ-900 חוסים ומקבלי גמלאות. השנייה היא מט"ב, עמותה ותיקה לשירותי סיעוד, הפועלת כעמותה האם של ש.פ.ר.. מט"ב הוקמה לפני כ-40 שנה, יש לה 50 סניפים ברחבי הארץ והיקף פעילותה מגיע ל-500 מיליון שקל בשנה. ממסמכים שהובאו לידיעתי עולים ממצאים ולפיהם עמותת ש.פ.ר. פעלה לפחות עד לאחרונה באופן לקוי, שיתכן והיה בו כדי לקפח זכויות של חלק מהחוסים שבטיפולה. קובי שטרית, שהיה חשב העמותה, הוא שגילה את הליקויים ואף התריע על כך, דבר שגרר את פיטוריו. בין הממצאים שגילה: העמותה מכרה עשרות נכסים של חוסים ללא פיקוח נאות, ומבלי שהפקדונות נרשמים בחשבונים של החוסים; דירות של חוסים לא הושכרו, מה שגרר הפסד כספי לחוסים; חשבונם האישי של חוסים מסוימים זוכה רק בחלק מהכספים שהגיעו להם... העובדה שכספם של החוסים מוחזק שלא בחשבונם ועל שמם, היא הבעייתית והיא שהגבילה את הפיקוח על תנועות הכספים. ואולם, למרות בקשות חוזרות ונשנות מצד החשב שטרית, לא נמסר דיווח פרטני לגבי הכספים. יתרה מכך: הדרישה לכלול את הכספים בדוח הכספי על אודות החוסים לשנת 2001 לא כובדה. כך אירע שהאפוטרופוס הכללי, שמקבל דוח שנתי בגין החוסים, אינו מקבל דיווח לגבי תנועות כספים גדולות ופיקדונות, שחלקם, אגב, נושאים פירות ו"מסתובבים" בחשבונות שאינם רשומים על שמו של החוסה... השיטה שננקטה לא אפשרה פיקוח על ניהול כספם של החוסים. בידינו כמה מקרים המעידים, כי נחתמו עסקות למכירת נכס של חוסה אך הכסף לא הגיע ליעדו במסלול הראוי – מה שיצר לאחר מכן עימותים ומחלוקות, גם עם בני משפחות של החוסים... מאותה עת שהחל שטרית להצביע על הליקויים, והעלה תמיהות באשר לדרך התנהלותה של העמותה והפגיעה האפשרית בחוסים, החלו ראשי העמותה לערער על מעמדו ולדחוק אותו הצידה. אחת מהן נועדה, ככל הנראה, למנוע ממנו נגישות לאותם פיקדונות... מבקר הפנים, אורי שילו, הציג בדוח שהגיש, ליקויים חמורים כליקויים טכניים; ועוד הציג משיכות כספים חריגות, כאילו מדובר בטעויות חשבונאיות פשוטות מצד עורכת הדין שטיפלה במכירת הנכס."

לכתבה הסרוקה

 

"ביקורת חמורה על תפקוד האפוטרופוס הכללי, האיש השווה מיליונים: "שלטון היחיד" של עמרם בלום" / טובה צימוקי, ידיעות אחרונות, 12.1.94

"בידיו נכסים וקרנות בשווי כ700 מיליון שקל, ואחד התפקידים בעלי העוצמה במדינה... ועדה שמינה שר המשפטים הקודם דן מרידור עסקה, לראשונה מאז קום המדינה, בבדיקת תפקידי האפוטרופוס הכללי, מבנה סמכויותיו וארגון משרדו. זאת לאחר שדוחות מבקרת המדינה ותחקירים עיתונאיים רבים גילו יותר מקורטוב של אי סדר בפעולותיו... הוועדה מצאה, כי "ריכוזיות היתר נובעת לא רק מעמדו של נושא המשרה ומהגדרת תפקידיו, אלא מהאופן בו מולא ועוצב התפקיד למעשה. הוועדה התרשמה מדברים שהשמיעו בפניה אנשים מתוך המערכת ומחוצה לה, אשר הסתייגו ממילוי התפקיד באופן בו עיקר כוח ההחלטה והתווית דרך הפעולה מרוכזים בידי אדם אחד. למבנה המערכת הצטרפו אישיותם של ממלאי התפקידים, וכל אלה הובילו למה שתוא בפני הוועדה כ"שלטון יחיד"... מתברר, שהאפוטרופוס הוא גם אגף במשרד המשפטים, וגם עצמאי הפועל מתוקף חוק... למעשה לא קיימת רשימה מסודרת של עזבונות לטובת המדינה, שהועברו לטיפול עורך דין מטענה. דומה כי אין צורך לבאר את הנזק שעלול להיגרם ממחדל זה... מתעורר ניגוד עניינים בין מעמדם של אנשי האפוטרופוס כנעמנים בקרן, לבין חובתו להגן על זכויות הנהנים כנגד אנשיו." למה ניגוד אינטרסים? מצד אחד על האפוטרופוס לדאוג לחוסים ולרכושם – ומצד שני הוא דואג לקופת המדינה. הדוח נמסר אתמול לשר המשפטים הנוכחי דוד ליבאי, שמודע אף הוא לבעייתיות הקשה בתפקוד האפוטרופוס הכללי."

לכתבה הסרוקה

 

"פשיטת רגל" / עמרי אסנהיים, מוסף לשבת, מעריב, 9.12.05

"כבר שנתיים מתנהל אגף האפוטרופוס הכללי במשרש המשפטים באווירת חשדנות וחוסר אמון * עורכת דין צעירה וחסרת ניסיון מונתה למנהלת מחוז בתמיכתו של ראש האגף, ופרקליטה אחרת מכהנת כסגניתו ללא מכרז * פעיל ליכוד התקבל לעבודה למרות שנכשל בבחינות והמפרקים שמונו ל"ביקור חולים" מרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש * עובדים שהעזו למתוח ביקורת על המינויים נחקרו בנציבות שירות המדינה והואשמו בהמרדה... אדרי, עובד במחוז תל אביב... הוא חבר סניף יבנה של הליכוד.. מאיר שטרית... הוא דוד של אשתו. התברר גם שהוא הועסק אף על פי שנכשל פעמיים בבחינות נציבות שירות המדינה... התפנתה משרת חוקר פשיטת רגל במחוז ירושלים. לאחר ריאיונות מקיפים אותרה מועמדת, אבל שחר ראיין אותה והודיע כי אינה מתאימה. לאחר מכן העביר לוועדת המכרזים קורות חיים של מועמד אחר בצירוף בקשה בכתב לטפל בו. מאוחר יותר התברר כי אביו של המועמד עזרא חג'בי הוא חבר מרכז הליכוד... הועסקה בתקופתו של שחר עורכת די נוספת שהיא ביתו של חבר מרכז ליכוד ומתמחה של שחר שהיא בתו של חבר סניף הליכוד לשעבר בראש העין...  את הטיפול בתיק היוקרתי של בנק צפון אמריקה הפקיע שחר מסגנו עורך הדין ירון ארבל, שהיה אחראי לטיפול בו מתחילת שנות התשעים... 82 אלף שקל בחודש: בימים אלה נמצא בית החולים "ביקור חולים" בירושלים תחת מפרק מטעם האפוטרופוס. בעוד רבים מעובדי המוסד נותרו מאז פירוקו משוללי פנסיה וזכויות (מה שהביא להפגנתם הספונטנית בכנס שדרות האחרון), בעלי התפקידים החיצוניים שמועסקים על ידי האפוטרופוס משלשלים לכיסם סכומי כסף גדולים. כך, למשל, קיבל עורך הדין יעקב שפיגלמן (שהוא מכרו של שחר מתקופת לימודיהם באוניברסיטת בר-אילן), המספר שירותים משפטיים לבית החולים, סכום של כ36 אלף שקל עבור שירויו בחודש אוקטובר, בנוסף לכ82 אלף שקל שהועברו לחשבונו עבור חודש יולי. באוקטובר קיבל רואה החשבון עובד בן-דוד כ63 אלף שקל שכר טרחה, ובספטמבר קיבל ברי בן ציון, המנהל הממונה על בית החולים מטעם האפוטרופוס, משכורת של כ47 אלף שקל. אילו היו עובדי האגף עוסקים בכך, סכומי הכסף הללו היו נחסכים... העובדים הרגישו מאוימים... באגף כבר התעופפו מכתבים אנונימיים ורשמיים של קבוצת עובדים שהתריעה על חוסר כשרות לכאורה בדרך מינויה של בר טוב ובמינויים אחרים באגף... אנשי המחוז כונסו בספרייה ושחר הבהיר שלא יסבול התנהגות "לא לגיטימית" וכי האינפורמציה תגיע אליו "בין דרך זה ובין דרך מסדון אחר". הוא אמר כי אינו נוקם ואינו נוטר, אך הזהיר: יש לי זיכרון ארוך. "יש עוד אנשים שצריכים להתקדם, תזכרו את זה"... כאמור זמן לא רב נפתח הליך משמעתי בנציבות שירות המדינה נגד תשעת העובדים המורדים, רובם משפטנים, אחד אף מועמד למשרת שופט. במהלך 2004 הם זומנו לחקירות באגף המשמעת של הנציבות. חוקרי הנציבות האשימו אותם בהמרדה בכך שהתכנסו במשרדו של עורך דין יעקב פרסקי ודנו בתוכנית להדחתה של המנהלת החדשה... העובדים אכן התכנסו בימים שלאחר המינוי והביעו דאגה לנוכח מה שנראה להם כהשתלטות נושאת ארומה פוליטית של שחר ושל אנשיו על האגף. תיקי המשמעת נגדם פתוחים עד היום, ממתינים להחלטה. מחוז ירושלים, שבו הם מועסקים, מנהחל בשם הציבור מאוד מיליוני שקלים באווירה של חשנות וחוסר אמון בין העובדים למנהל... עולה החשש כי האגף למשמעת בנציבות מנוצל, שלא בטובתו ושלא ברצונו, לצורך רדיפת עובדים ופגיעה בזכויות יסוד שלהם, כאשר כל מטרת הלונות כנגד העובדים היא הטלת אימה במקום העבודה והשתקת כל ניצוץ של ביקורת". "

לכתבה הסרוקה

 

"למנות להם אפוטרופוס" / עמרי אסנהיים, סופשבוע, מעריב, 7.4.06

"הלשנות, איחולי מוות, תפירת תיקים, פנצ'ור מכוניות, ברכות בסגנון "שרמוטה", איומים ותיאום עדויות. על פי גרסאות שנמסרו בחקירה רשמית, כך נראית סביבת עבודתם של כמה מפשטנים וחוקרים בכירים, העומדים בראש אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי ואחראים לניהול נכסים בשווי מיליארדי שקלים. תחקרי מבהיל.

ברוכים הבאים לאגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשי במשרד המשפטים. לכאורה, מוסד מעומלן, אפור, ביורוקרטי, בעל דימוי סקסי כמו ביסקוויטים רכים בתה מהביל. אבל תשכחו את כל מה שחשבתם: בשנתיים האחרונות מזכיר הארגון את קן הקוקייה. עדויות מחקירה מסועפת המנוהלת זה זמן בנציבות שירות המדינה, ומתפרסמות כאן לראשונה, חושפות עובדי מדינה בכירים, עמוסי אגו, יצרים, שנראה וקנאה, שחיים בסביבת עבודה ילדותית, הזויה, מסוכסכת עד בלי די ולעיתים גם מסוכנת. מי אמר אני ולא קיבל? חשדות לתפירת תיקים של משפטנים בכירים נגד מנהליהם ולהיפך; מכתבים אנונימיים המצביעים על חשד לשחיתות; ישיבות חשאיות ותיאום עדויות; העלמת תיקים ציחבוריים מצד עובדים לשם חבלה בעבודת חבריהם; תרבות דיבור שמוציאה שם רע לזאת של השוק; חקירה מלוכלכת מלאת השמצות שהקרינה מידי יום על הנעשה במשרד. "אזרח לא היה מאמין שאגף ממשלתי, ועוד במשרד כמו משרד המשפטים, מתנהל בצורה כזו", מודה אחד העובדים. "הוא היה חוטף שוק".

הליכי המכרז הבעייתיים לכאורה נחשפו לפני כחצי שנה בתחקיר "מוסף שבת" של "מעריב"... הדיונים הפנימיים שעסקו בכשרות המינוי של בר-טוב נערכו בהתכנסויות סודיות של פרקליטי המחוז... הפניייה לנציבות שירות המדינה אכן הגיעה. מצידו של עו"ד בקר... "כפי שאף הודעתי למר שחר כשהוא ניסה לאיים עליי... בהצגתו את מנהלת המחוז החדשה ניסה מר שחר להטיל את אימתו על העובדים"... בקר נענה על ידי נציבות שירות המדינה כי טענתו נבדקה ונמצאה כלא נכונה. העובדים המורדים לא השתכנעו. "הבדיקה של הנציבות היתה מריחה אחת גדולה", אמר בחקירתו גבריאל נובל, ראש מחלקת החקירות הארצית של אגף האפוטרופוס... חודשיים לאחר עדותה הראשונה של יעקובי בנציבות, קיבלו שמונה עובדים זימונים לחקירה תחת אזהרה... לכולם נמסר במכתבים הלקוניים שהם נחשדים בהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, במסירת ידיעות ללא אישור וסמכות ובאי מילוי הוראות... יעקובי, בקושי בת 30, זכתה ללא מכרז בתפקיד מספר שתיים באגף שהיה שמור עד אז לעובדים בעלי ותק רב בהרבה... יונתן קירש עדיין עובד כפרקליט במחוז ירושלים. הוא הגיש תלונה למבקר המדינה נגד בר-טוב על התנכלות וממתין להוצאת צו הגנה לעובד חושף שחיתות.

בחודשים האחרונים מנהל משרד מבקר המדינה חקירה בנוגע להתנהלותה של עו"ד בת שבע בר-טוב, מנהלת מחוז ירושלים באגף האפוטרופוס הכללי וסגנית הכונס הרשמי... כשהיתה עורכת דין במחוז תל אביב של האגף, ביקשה בר-טוב מבית המשפט למנות את עו"ד יניב ריחני למנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל. בקשתה התקבלה... הוסיפה ברטוב בכתב ידה כי... "הכנ"ר סבור כי יש להוסיף למנהל המיוחד בגין מאמץ מיוחד תוספת של 60%, כלומר 10,800 שקל, ובסך הכל 28,000 שקל." מטעם משרד המשפטים נמסר השבוע כי "בהתחשב בתוספת, שכר הטירחה לא שיקף באופן יחסי את היקף עבודתו והשקעתו של עו"ד ריחני בתיק". בר-טוב לא ציינה כי הוא חברו של בעלה, עמית בר-טוב... במרס 2001 מינתה בר-טוב את ריחני כמנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל נוסף שטרם הסתיים הטיפול בו. בינתיים התמודדה בר-טוב במכרז לניהול מחוז ירושלים. עו"ד ריחני חתם על אחד ממכתבי ההמלצה שלה לוועדת המכרזים. ביוני 2004 פורסמה בעיתונים מודעה מפורטת מטעם כונס הנכסים הרשמי שעליה היתה חתומה בר-טוב, מתוקף תפקידה כמנהלת המחוז, המזמינה הגשת הצעות לרכישת בית החולים ביקור חולים, אחד מתיקי הפירוק הגדולים.... הופיע להפתעת חבר ועדה אחד לפחות בעלה, עו"ד עמית בר-טוב, כבא כוחו של המציע השני, קבוצת "לידר"... עו"ד ריחני, אותו אחד מהסיפור הקודם, שותפו של בר-טוב להגשת ההצעה.בשלב מסוים בשיחה איבד בר-טוב את שלוות רוחו. "שלא יהיו לך ספקות שאם אתה הולך לכתוב כתבה חד-צדדית אני אשב בצד ואסתכל", הוא אמר. "אני לא אשתי, חמוד... אני ארדוף אותך עד סוף ימי חייך... יש לי פה מסמכים על כל דבר... אני אמרתי לך מראש. הזהרתי אותך". "איימת, לא רק הזהרת. "גם איימתי עליך". "

לכתבה הסרוקה

 

דו"ח: "מוסדות המדינה פעלו כגנבים במחתרת ביחס לרכוש נספים בשואה" / תומר זרחין, "הארץ", 9.11.08

"מדינת ישראל וגופים אחרים השמידו מסמכים הנוגעים לבעלות על קרקעות של נספים בשואה, כדי לטשטש את זהות הרוכשים המקוריים ולהעבירם לבעלים אחרים. בדו"ח נכתב כי "המוסדות הרלוונטיים פעלו כגנבים במחתרת, כאחרוני התגרנים שבשוק, ובוודאי שלא פעלו כפי שראוי לגופים ציבוריים שיפעלו". "הארץ" דיווח לאחת ממשפחות הנספים על קרקע שנמצאת בבעלותה. כותבי הדו"ח מציינים כי בשנות ה-50 הורה קב"ט משרד האוצר לשרוף את כל תיקי המקרקעין הנוגעים לנכסים שרכשו נספי שואה. הדו"ח אף מזכיר שריפה "מסתורית" שפרצה בארכיון חברת יכין, שהקרקעות הועברו לבעלותה, וכילתה מסמכים הנוגעים לקרקעות נספים אך לא חוזי אספקה ותעודות משלוח מאותן השנים. "

לכתבה

 

"דו"ח בבנק לאומי: אין צורך להשיב רבע מיליארד שקל של נספי השואה" / הארץ, 18.11.08

"דו"ח ביניים שערך שופט בית המשפט העליון בדימוס  תיאודור אור [יו"ר "הקרן לטיפול בחסויים"], לבקשת בנק לאומי, קובע כי מבחינה משפטית - לא חלה על הבנק חובה להשיב כספים ליורשים של נספים בשואה, אפילו שהחזיק בכספם בעבר. מדובר בכרבע מיליארד שקל המורכבים משיערוך של ריבית והצמדה שצברו כספי הנספים בכ-2,300 חשבונות, עד שהבנק העביר אותם בשנת 1960 לאפוטרופוס הכללי... אור מציין בנוסף, שהוראה המחייבת מחזיקי כספים בעבר, בנק לאומי במקרה זה, לשאת בתשלום של תוספת שיערוך ביחס לתקופת העבר, מטילה עליהם חובה שיש בה פגיעה בזכות הקניין של הבנק, ומנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ... בדו"ח שכתב אור הוא גם ביקר את ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים המצויים בישראל של נספי שואה, בראשה עמדה ח"כ קולט אביטל מ"העבודה". הועדה הוקמה בשנת 2000 ובחנה סוגיות הנוגעות לרכוש יהודים שנספו בשואה, המצוי בארץ (חשבונות ונדל"ן). ביחס לכספי פיקדונות קבעה הועדה שתי שיטות שיערוך לפי חישובים של ריבית והצמדה. בשל סירוב הממשלה לקבל את השיטות, מונתה ביולי 2006 ועדה ממשלתית שהכירה בצורך לשערך את הכספים. אור קבע, בנוגע לועדת החקירה הפרלמנטרית כי "למסקנותיה אין תוקף נורמטיווי מחייב, ובעניינים רבים הוראות החוק שונות מההנחיות אשר עמדו בבסיס בדיקתה של ועדת החקירה", כתב.  ח"כ אביטל מסרה בתגובה כי הדו"ח "מקומם. מי שנספה בשואה והבנקים שיחקו במשך שנים בכספו צריך להחזיר את הכסף משוערך. הבנק העביר את הכספים שהיו ברשותו בערכים מצחיקים, ואפילו הממשלה הסכימה שיש לערוך שיערוך של הכספים. אז בא אדון שופט, והבנק במקום לשלם מושך רגליים".  ביחס לכתוב בנוגע לוועדה שעמדה בראשה, אמרה ח"כ אביטל ש"מפתיע ששופט מכובד כמו אור, קובע קביעה לפיה למסקנות הוועדה הפרלמנטרית ההיסטורית אין תוקף נורמטיווי מחייב". לדבריה, "אמנם שכרו של אור שולם על ידי הבנק, אבל אני מצפה משופט בדרגתו שלא יקבע קביעות נחרצות, שסותרות בדיקות דומות שנערכו בעולם ביחס לרכוש נספי שואה והתקבלו על ידי הכנסת והממשלה".  השופט אור סירב להתייחס אמש לדברים ואמר: "אני לא מוכן להתראיין, דיברתי רק בדו"ח."

לכתבה

 

"האטימות המזעזעת של המדינה כלפי הקורבנות השקטים של השואה: "נראה שמחכים  למותם של ניצולי השואה חולי הנפש – כדי לגזול את כל כספם" / רונאל פישר, מעריב, 5.2.98

"כ800 עד 900 ניצולי שואה עריריים מאושפזים כיום בבתי חולים פסיכיאטריים בישראל. כספם ורכושם – עשרות מיליוני דולרים ואולי אף יותר – מנוהל על ידי הקרן לטיפול בחסויים, שהפיקוח עליה הוא בידי האפוטרופוס הכללי. בתוך מספר שנים, עם מותם של החולים, יעברו המיליונים לקופת מדינת ישראל.  בינתיים, חולי הנפש ניצולי השואה זקוקים לכספם, כדי שבאמצעותו ניתן יהיה להעניק להם מעט אושר בימיהם האחרונים, לאחר שנים ארוכות של סבל. למרות דרישות חוזרות ונשנות מצד פסיכיאטרים המטפלים בניצולים החולים, כספם אינו מנוצל למטרות אלה זאת בשל מדיניותו הנוקשה והחסכנית של האפוטרופוס הכללי, שקבע כי אין לרכוש עבור חולה מכספו, מוצרים שגם חולים אחרים עשויים להנות מהם.

ב- 1952 הגיעה לישראל אוניה ועליה כ- 1200 ניצולי שואה שרוכזו במחנות בגרמניה, לאחר שאובחנו כחולי נפש קשים. בשנותיה הראשונות סירבה מדינת ישראל לקבלם ומשהגיעו לבסוף לארץ, הם אושפזו בחשאי בכלא עכו, שהוסב לבי"ח פסיכיאטרי. במשרד הבריאות או בכל מקום אחר אין כיום שום תיעוד או מסמך המאשר את דבר הגעתה של האוניה, אולם במהלך הכנת התחקיר נתקבלה עדותו של אדם, אשר שימש כאח סיעודי בביה"ח בעכו, ואישר בפני "מעריב" את הדברים, לצד מידע חלקי שהיה מצוי בידי פרופסור יהודה באואר, ראש מכון המחקר של יד ושם. מלבד חולים אלה, אושפזו בישראל במשך השנים ניצולי שואה נוספים שסבלו מ- "תסמונת יוצאי המחנות", רובם במצבים דכאוניים ופסיכוטיים קשים. חלקם הגיעו לארץ בגל העלייה של שנות ה40, בתום מלחמת העולם השניה. אחרים הגיעו מרוסיה, בגל העליה של שנות ה90. הטיפול הפסיכיאטרי לא השפיע: חלק ניכר מהחולים הצליח לצבור כסף ורכוש פרטי רב, כתוצאה מתביעות שהגישו או הוגשו בשמם לכספי שילומים מגרמניה, וכן כספים שהצטברו לזכותם בתקופה שקדמה למחלתם, וירושות שהועברו אליהם מקרובים מחו"ל. עקב מחלתם של הניצולים, ברוב רובם של חשבונות הבנק הללו נחסכו כספים רבים, שנעמדים היום בעשרות מליוני שקלים ויותר. את החשבונות הללו מנהלת הקרן לטיפול בחסויים, שהפיקוח עליה נעשה ע"י האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל, עוה"ד שמואל צור. שלושה פסיכיאטרים בעלי שם מביה"ח אברבנל, שם מרוכזים יותר מ120 חולי נפש ניצולי שואה, החלו בשנים האחרונות לתבוע בשמם של החולים את מימוש הכספים ששייכים להם, לצורך שיפור תנאי חייהם. פרופ' אבנר אליצור, ד"ר הנרי שור וד"ר יורם ברק, גילו במחקר חדש, שעתיד להתפרסם בקרוב, כי בשם עוצמת התראומה שחוו בשואה, הניצולים החולים מעולם לא הגיבו לטיפול תרופתי, וכי לפסיכיאטריה אין מה להציע כדי להקל על סיבלם.

להעניק לחולים מעט אושר: לפיכך, החליטו שלושת הפסיכיאטרים להשקיע מאמץ ניכר בהטבת תנאייהם של הניצולים, בתקווה להעניק להם בערוב ימיהם מעט אושר. אבל הם נתקלו בחומה בצורה ואטומה, נוכח מדיניותו הקטנונית והבלתי רגישה, אשר אוסרת שימוש בעשרות המליונים, המופקדים בחשבונות הפרטיים, לצרכיהם של הניצולים. לפי מדיניות זו, נמנעה למשל, רכישה של מזגן עבור אחד החולים משום שחבריו, ניצולי שואה אף הם, מתגוררים עמו באותו חדר וגם הם עשויים להינות ממנו בימי הקיץ החמים. באופן דומה נדחו בקשות רבות אחרות - לטלויזיה או לארוחה חגיגית ביום העצמאות. האפוטרופוס הכללי שמואל צור מסר בתגובה: "אני לא בטוח שצריך לתת מזגן לניצול שואה המאושפז בבית חולים לחולי נפש, אם חולים אחרים יכולים להינות מזה. כשאני שוקל אם צריך להוציא כסף מחשבון פרטי של אדם, אני לא מבין ולא רואה איזה קשר יש לזה עם חוב מוסרי כלפי ניצולי השואה". "החלטות לא מוסריות". ד"ר יורם ברק, מנהל המחלקה הפסיכו-גריאטרית בביה"ח אברבנל, אומר כי "מדובר לדעתנו בהחלטות לא מוסריות, שמעוררות חשש כבד שמא ממתינים למותם של הניצולים, כדי לגזול את כספם, ושמא יש מי שחושב שבשם מחלתם הם אינם ראויים לכספם, משום שממילא אינם יכולים להינות ממנו".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד שמואל צור, מסר ל- "מעריב" בתגובה, כי למרות הסמכות המוקנית לו להתוות את המדיניות ביחס לכספם של הניצולים חולי הנפש, בפועל הדבר מבוצע ע"י הקרן לטיפול בחסויים. "יש לי תלונות כלפי הקרן שהעברתי כבר לפני שנה ליועץ המשפטי לממשלה ועד היום לא קיבלתי תשובה. הקרן היא קבוצה של אנשים חובשי כיפות, שאיני מכיר אותם, והם אינם מתייעצים איתי בשום עניין", אומר צור.

פרופ' אסא כשר: "אדם הגון יודע מה לעשות ברכושו של ניצול שואה פגוע נפש, ערירי ובערוב ימיו. המדינה לא יודעת. ביום השואה זולגות דמעות אמת, אבל גם דמעות התנין, שכל שאר ימות השנה עושה ברכושם של ניצולי השואה כבתוך שלה. כל שני וחמישי נשמע כאן קול של כעס על רכוש ניצולי שואה שלא הוחזר, שלא הועמד לרשותם. חלק מהכעס אמיתי, חלק מהכעס נשמע מזוייף, לנוכח השוד המוסרי של רכוש ניצולי השואה פגועי הנפש. בושה תכסה את פנינו. למראה המדינה שלנו, האמורה לפעול לטובתם, פועלת בין צרה, ביד קפוצה ובראש מפותל, קשה לומר זאת, אבל אין מנוס: המדינה נראית כמו ממתינה לקץ ימיהם של חסרי הישע, כדי שתוכל סוף סוף לעשות ברכוש העתק שלהם, ככל העולה על רוחם של פעילי המשרדים האפלים. וכל זה אולי אינו אלא קצהו של הקרחון. האם ייתכן כי מאחורי הסיפור הזה עומדים עוד סיפורים כמותו, כל סיפורי החסות שהמדינה נותנת לחסרי ישע ערירים, כביכול לטובתם? החשיפה הנוכחית של חלקים גדולים של הסיפור, בתחקיר של רונאל פישר, ראויה להיות נקודת מוצא לתיקון המעוות. אפשר להנהיג מדיניות אחרת, יותר מוסרית, יותר רגישה, יותר אחראית, שתיטיב כראוי עם ניצולי השואה הללו, פגועי הנפש, הערירים, הראויים לכל האהבה, החמלה והתמיכה שאנחנו יכולים להעניק להם, לעת זקנתם." "

לכתבה הסרוקה

 

"חילופי האשמות בין מנכ"ל הקרן לטיפול בחסויים לבין האפוטרופוס" / רונאל פישר וחגי ורד, מעריב, 6.8.98

המנכ"ל: האפוטרופוס הכללי הוא שמנע את מתן הסיוע הכספי לחולי הנפש ניצולי השואה * עו"ד צור: הפיקוח שלי על הקרן – פורמלי בלבד... "שימוש ציני בחולשתם של ניצולי שואה חסרי ישע": בעקבות חשיפת הממצאים העיקריים של תחקיר מעריב על עושק ניצולי השואה המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, הגיעו אתמול תגובות רבות ונזעמות של אישי ציבור וח"כים, שהזדעזעו מהמדיניות של האפוטרופוס הכללי, עו"ד שמואל צור, בנוגע לטיפול בכספי ניצולי השואה חולי הנפש. ח"כ אברהם הירשזון (ליכוד) העומד בראש ועדת משנה של ועדת הכספים לטיפול בניצולי שואה, שיגר אתמול מכתב דחוף ליו"ר הכנסת, דן תיכון, ובו תבע לכנס דיון פגרה מיוחד כדי לדון במה שכינה "הפרשה המבישה של עושק ניצולי השואה"... "אני מזועזע מהעוול הנוראי שעלה בכתבה במעריב", אמר ח"כ כהן. "מדובר ברשעות ובכהות חושים מוסרית של מערכת פיקוח אטומה, המנצלת לרעה את סמכויותיה תוך שימוש ציני בחולשתם של ניצולי שואה חסרי ישע"... ח"כ רפי אלול (עבודה) העומד בראש ועדת הכנסת לפניות הציבור אמר אמש: "תחקיר מעריב מצביע על מדיניות של כפל לשון וסטנדרטים כפולים בכל הקשור לדרישות של מדינת ישראל ממדינות זרות.""

לכתבה הסרוקה

 

"שיחת נפש עם ניצולי שואה ב'אברבנאל'" / רונן פידלמן, "השיקמה".

"'אני חשה כאן בדידות, החברה מנדה אותנו...', סיפרה שרה (שם בדוי), אחת המטופלות לרב ישראל לאו, הרב הראשי לישראל, בביקורו יחד עם שר הבריאות, יהושע מצא, במרכז לבריאות הנפש, 'אברבנאל' בבת-ים, בעקבות פרשת עושק ניצולי השואה המאושפזים מזה שנים רבות בבתי חולים פסיכיאטרים.... מזועזעים מן האטימות לדבריהם, אותה מגלה האפוטרופוס הכללי, שמחזיק ברכושם וכספם של ניצולי השואה, כלפי בעלי הרכוש שאינם יכולים להיטיב את תנאי חייהם וליהנות מכספם... באגף החדש והישן במרכז הרפואי 'אברבנאל' מאושפזים כתשעים ניצולי שואה".

לכתבה הסרוקה

 

"בעקבות הירושה האבודה" / עופר פטרסבורג, "7 ימים", ידיעות אחרונות, 14.7.95.

"זה סיפור על הרבה כסף, הרבה מאד כסף. זהו סיפור על מגרשים, שניצבים מיותמים במשך שישים שנה ויותר, בלי שצאצאי הרוכשים יודעים שהם מחזיקים בזכות קניינית של מאות אלפי דולרים ויותר...מאות תיקים של יהודים בעלי נכסים בארץ, שרבים מהם נספו בשואה...שמואל צור, האפוטרופוס הכללי לשעבר: 'יש לנו תיקים של אנשים, שרכשו בשנות העשרים והשלושים חלקות בארץ, ונספו בשואה. חלק מהתיקים נמצאים אצלנו, חלק במשרדי הקרן הקיימת לישראל. אנחנו מבצעים באמצעים שבידינו פעולות לגילוי היורשים. במידה שלא מצליחים, הקרקעות נותרים בידינו ואנו מנהלים את הרכוש'..."פרטים מדוייקים יותר על מיקום הקרקעות או שמות לא היה מוכן לתת. מגרשים כאלה, כל אחד חצי דונם עד דונם על שמות נעדרים יש, בכל אופן, גם באיזור גוש דן, השרון..., דרומית מחדרה, צפונית מגדרה, ומעט אף בירושלים... 'זו הייתה תופעה מאד רווחת', מסביר פרופ' באואר, 'במיוחד בקרב יהודי גרמניה, צ'כיה, רומניה ופולין... הם רכשו מאות דונמים של קרקעות בהרי הכרמל, בשרון ובמקומות נוספים... חלק לא קטן מרוכשי האדמות נספה בשואה. לפעמים הצאצאים לא ידעו כל על הקרקעות, ולפעמים נספו גם הצאצאים... מדובר באזורים מהמבוקשים ביותר בארץ, כמו למשל שכונת היוקרה דניה שבכרמל... מה שוויין של הקרקעות הללו? 'מיליונים'."

לכתבה

 

"צועדים למען חייהם" / ידיעות אחרונות, 5.8.07

"מאות ניצולי שואה מתכננים לצעוד היום ב"מצעד החיים" מול משרד ראש הממשלה... אין כל ויכוח: ניצולי השואה המוחים על הזלזול והקיפוח הנמשך שנים – צודקים. הם צודקים משום שזה עשרות שנים הזניחו כל ממשלות ישראל את הטיפול באותם ניצולים שהתקיימו בקושי רב. הם צודקים בטיעון שלפיו גם השלטונות היום לא עושים די – אם בכלל – כדי לסייע להם בשנים האחרונות לחייהם."

לכתבה הסרוקה

 

[המאבק על השליטה בכספי החסויים:] "דוד ברודט ימליץ על אופן השקעת כספי חסויים המוחזקים אצל האפוטרופוס הכללי" / דה מרקר, 4.6.2000

"...הגיש האפוטרופוס בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, לחייב את הקרן בהגשת דו"חות התאמה שוטפים. זאת, בנימוק כי היא מחזיקה ברשותה עשרות מיליוני שקלים, כספי עזבונות של חסויים שנפטרו. הכספים מגיעים ליורשיהם.  לאחר מכן הגישה הקרן שתי תביעות, הקשורות בהחלטת האפוטרופוס לבטל את הסדר העברת 80% מהעמלה הנגבית על ידו עבור טיפול בהשקעת כספי החסויים להנהלת הקרן. תביעה אחת עוסקת בבקשת הקרן להוציא את הכספים מהשקעתם באמצעות האפוטרופוס הכללי, ולהשקיעם בעצמה. התביעה השנייה עוסקת בבקשה, כי האפוטרופוס יחדל מגביית שכר הטרחה הנגבה על ידו בגין הטיפול בהשקעת הכספים.  האפוטרופוס הכין תביעה נוספת, שעניינה השכר שגובה הקרן מכספי החסויים שלא על פי אישור בית המשפט. אולם תביעה זו לא הוגשה, עקב החלטת היועץ המשפטי לממשלה, כי הצדדים יקפיאו את ההליכים שנקטו, ויפעלו לפי הנחיותיו.  על פי המצב הנוכחי, הקרן אינה מבוקרת ע"י משרד מבקר המדינה ואינה מבוקרת כראוי ע"י האפוטרופוס הכללי, עקב כפירתה בסמכותו... היועץ המשפטי החליט להתערב במחלוקות הקשות בין שני הגופים הציבוריים הללו. אז החליטה הנהלת הקרן להתנער גם מאחריותו לגביה, אשר לפי עמדתה אינה מחייבת אותה.  לדברי רובינשטיין, הנהלת הקרן מסרבת לשעות לא רק להוראותיו של האפוטרופוס הכללי, אלא אף לאלה של היועץ המשפטי לממשלה. במצב זה לא מתקיים פיקוח ראוי על ניהול הקרן, ואין ביקורת על השימוש בכספים שהיא גובה מהחסויים...  לדברי הקרן, האפוטרופוס גבה ללא הצדקה 2.8 מיליון שקל מכספי החסויים מאז מאי 97. "

לכתבה

 

"חסוי כן, שמור לא" / שאול פרץ, "סופשבוע", "מעריב"

"בישראל יש כ18,000 חסויים – חולי נפש, מפגרים, קשישים ויתומים – שכל אחד מהם זקוק לאפוטרופוס שינהל את ענייניו * העובדה שאין על האפוטרופוס פיקוח קפדני, יוצרת פתח למעשי מעילה, על חשבונם של החסויים * שאול פרץ חושף שלושה מקרים  "

"שולמית (שם בדוי) היא בת 93, ערירית וחולת נפש... וזה שנים מופקדים בחשבונה בכל חודש רנטות בשווי אלפי מרקים.... הורה גוטמן לפקידי הבנק להוציא כספים מחשבונה של החסויה. כשאלה סירבו, כך בכתב התביעה, היה נותן לשולמית הוראות לחתום על צ'קים, היה פודה אותם ומשלשל את הכסף לכיסו... ביום או בסמוך ליום שבו היו מגיעים כספים מגרמניה לחשבון המט"ח, היה גוטמן מורה להמיר את המט"ח לשקלים ומיד לאחר מכן היה מושך במזומן את הכספים. גוטמן משך בכל פעם סכומים שנעו בין 2,850 ל-41,200 שקל. בסך הכל, נטען, משך גוטמן מחשבון זה סכום של 250,862 שקל... "בראש וראשונה אני אומר שאנו פועלים ע"פ דו"חות", אומר עו"ד שמואל צור, האפוטרופוס הכללי, שאמור לשמור על כספי החסויים... כמה אנשים עובדים במשרדי האפוטרופוס הכללי ומפקחים על כספי החסויים? בכל הארץ בערך 25... במחוז תל-אביב, שהוא הגדול ביותר, יש עשרה אנשים. וכמה תיקי חסויים יש? "16-18 אלף."

לכתבה הסרוקה

 

"מחלוקת בין האפוטרופוס הכללי לקרן לטיפול בחסויים: מי אחראי על איתור היורשים" / אודי נחשון, מעריב, 28.2.99

"בקרן יש כ46 מיליון שקל שלא חולקו * מאוד יורשים לא מודעים לירושה המגיעה להם... מחזיקה הקרן בכספי חסויים שנפטרו "שלא כדין"... האפוטרופוס מאשים את קרן החסויים, כי היא אינה עושה דבר כדי למצוא את היורשים ומחזיקה בינתיים בכספם.. בקרן טוענים, כי על פי החוק, האחריות על מציאת היורשים היא על האפוטרופוס בלבד... ברקע העימות נמצא גם נושא ההשקעות של כספי קרן החסויים, המנוהלים על ידי ועדת ההשקעות של האפוטרופוס הכללי. כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", הועלו באחרונה חשדות לניהול כושל של כספי האפוטרופוס, לאחר שהתגלו תנודות חדות חדות בכספי הקרן, ולאחר שהתברר כי השקעת כספי האפוטרופוס – בהיקף כולל של כ1.9 מיליארד שקל – לא הדביקה בשנה שעברה את עליית המדד, למרות שרוב הכסף נושא תשואה ריאלית קבועה ומובטחת של יותר מ4%."

לכתבה הסרוקה

 

"46 מיליון ₪ של אלפי חסויים שנפטרו יועברו ליורשיהם" / שמואל מיטלמן, מעריב, 18.10.01

[כלומר, במשך עשרות שנים הקרן לא העבירה ליורשי החסויים את הכספים שהחסויים הורישו להם]

"הצטברות הרכוש בידי הקרן, ואי העברתו לזכאים במשך תקופה מסויימת היא פסולה מאחר שהיא פוגעת ביורשים", נאמר בפסק הדין."

לכתבה הסרוקה

 

"כמה שווים נכסי הנדל"ן של האפוטרופוס הכללי?" / ינאי אלפסי, YNET כלכלה, 22.9.03

"האפוטרופוס הכללי אינו יודע את שווי נכסי הנדל"ן שברשותו. כך עולה מבדיקה שביצעה השלוחה הישראלית של אוניברסיטת דרבי.  על פי הממצאים, כ- 1,000 דירות וכ-4,000 מגרשים הנמצאים בטיפול האפוטרופוס הכללי לא הוערכו ב-20 השנים האחרונות ואין לאפוטרופוס מידע מעודכן על שוויין.  בתגובה שהעבירה לאוניברסיטה דליה אברמוב, מפקחת ארצית על ניהול וגילוי רכוש במשרדי האפוטרופוס, היא מסרה, כי "אין לנו רצון להוציא כסף על ביצוע הערכות שווי לנדל"ן."

לכתבה

 

"לאפוטרופוס הכללי אין מידע על שווי הנדל"ן בניהולו המגיע ל-2.2 מיליארד ש"ח" / דורית בר וטובה צימוקי, ידיעות אחרונות, 22.9.2003

"קרן נוסטרו – למימון פעילות האפוטרופוס הכללי עצמו...  לקרן הנוסטרו נכנסים כל תשלומי האגרות שמשולמות לאפוטרופוס ודמי ניהול שונים. מבדיקת דרבי, שאושרה ע"י גב' סימה גידע, נכנס לקרן הנוסטרו סכום שנתי של 50 עד 60 מיליון שקל וממנו נלקח סך שנתי של 36 עד 40 מליון שקל כשכר לעובדי האפוטרופוס הכללי.  הכסף מנוהל ב-11 קרנות מיוחדות על-ידי ועדת השקעות, שבה חברים נציגי בנק ישראל, משרד האוצר, שלמה מעוז, כלכלן נשואה-זנקס ועו"ד שלמה שחר... במשרדי האפוטרופוס הוחזקו בעשור האחרון תכשיטים שנמצאו בדירות נפטרים ערירים וחלקם נמכרו במכירות שונות שבוצעו מטעם האפוטרופוס. אנשי דרבי מציינים כי לאפוטרופוס לא היתה מעולם הערכת שווי מדויקת של התכשיטים כיוון שהערכה כזו לא בוצעה אלא לפני מכירות וגם אז היא בוצעה, לעיתים, ע"י סוחרים שניהלו את המכירות."

לכתבה הסרוקה

 

"למה לא רצו את דורון שורר בקרן לחסויים" / הילה רז, דה מרקר, 2.11.08

 5,000 חסויים, 300 מיליון ש' ואי רצון לדווח: הקרן לטיפול בחסויים הוקמה לפני 31 שנה והיא מטפלת בכ-5,000 חסויים ושולטת ביותר מ-300 מיליון שקל השייכים ללוקים בגופם או בנפשם.  מינוי הקרן לטפל בחסוי נעשה באישור בית המשפט. כספי הקרן מופקדים בידי האפוטרופוס הכללי.  במשך השנים התגלעו מחלוקות בין האפוטרופוס הכללי לקרן וזו פנתה לבית המשפט - והגיעה עד לעליון - בדרישה לקבל לידה את ניהול ההשקעות ובסירובה לקבל את דרישות האפוטרופוס להחיל עליה חובות דיווח.  למשרד המשפטים היו טענות רבות נגד הקרן, בין היתר ביחס להוצאותיה ולשכר שביקשה... שום דבר בקרן לטיפול בחסויים לא הולך חלק. אחרי שבית המשפט העליון הורה לסיים את כהונתו של המנכ"ל היוצא של הקרן, אבי אנג'ל, שכיהן בתפקיד כשלושים שנה, מוצב סימן שאלה באשר לאופן שבו נוהל הליך איתור המועמדים להחלפתו.

לפחות במקרה אחד, מועמד בעל ניסיון מקצועי עשיר ומגוון אשר תואם את הקריטריונים במודעה שפירסמה הקרן לאיוש תפקיד המנכ"ל, ושהגיש את מועמדותו - לא זכה ממנה לכל התייחסות. המועמד, דורון שורר, שיגר מכתב תלונה למשרד המשפטים ובו נטען כי הוא סבור כי הרקע להתעלמות ממנו הוא סגירת חשבונות מצד יו"ר חבר הנאמנים היוצא של הקרן, אורי וירצבורגר. היו"ר היוצא של הקרן לטיפול בחסויים, אורי וירצבורגר, סירב להתראיין, בהוראת משרד הייעוץ התקשורתי ששכרה הקרן לליוויה השוטף... בסופו של הליך האיתור נבחר כמנכ"ל הקרן זאב פרידמן, לשעבר ראש מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב, שנכנס לתפקידו ב-18 לספטמבר. לפרידמן ניסיון בניהול עובדים רבים ותקציבים גדולים. תנאי שכרו דומים לאלה של מנכ"ל במשרד ממשלתי, כ-40 אלף שקל ברוטו בחודש ורכב מנהלים צמוד... משרד יחסי הציבור של הקרן, רימון כהן שינקמן, מקבל מלקוח בינוני שכר טרחה ממוצע של 5,000 דולר בחודש. לשם מה נצרכים שירותי יחסי הציבור לקרן? לדברי המשרד, הקרן מנהלת את ההיבטים הכלכליים האישיים והבריאותיים של אנשים שדעתם אינה כשירה, עשירים כעניים. אנשים כאלה, ובייחוד בעלי הרכוש, נמצאים בסכנת ניצול; ידועים מקרים של אובדן כסף מחשבונותיהם וידועה גם עשיית צוואות לטובת נוכלים. לאור כך, "תפקידו של משרד יחסי הציבור של הקרן הוא להביא לידיעת הציבור את הארגון שנועד להגן על חסויים, על ידי כתבות המספרות על עוולות אלה ויצירת מודעות לנושא. המשרד החליט - מתוך תחושת שליחות - לגבות סכום שהוא כשליש משכר הטרחה המקובל", נמסר.  יכולת הפיקוח של המדינה על כל האפוטרופסים בישראל היא מוגבלת. 20 מפקחים ממונים על 13 תאגידים ו-15 אלף אפוטרופסים פרטיים המטפלים בנכסי כ-30 אלף חסויים. במשרד המשפטים מודים כי כמות המפקחים מצומצמת יחסית לגודל המשימה. ... כיום יו"ר הקרן הוא השופט בדימוס תיאודור אור."

לכתבה

 

"האפוטרופוס הכללי עתר נגד מבקר המדינה" / אבירם זינו, YNET, 14.8.07

"לפני שנה הוציא לינדנשטראוס צו הגנה לטובת עובד שטען כי האפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר, מתנכל לו לאחר שחשף סדרי מינהל בלתי תקינים. כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר (והאפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר, הגיש היום (ג') עתירה לבג"צ נגד מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, בדרישה לבטל את "צו ההגנה" שהוציא האחרון אשתקד להגנה על עובד משרד האופוטרופוס הכללי, עו"ד יונתן קירש."

לכתבה

 

"ראש מנהל הרווחה פורש מתפקידו" / ידיעות תל אביב, 27.6.08

"ראש מנהל הרווחה בעיריית תל אביב, זאב פרידמן, פורש מתפקידו אחרי 20 שנה. פרידמן אמור להתמנות למנכ"ל הקרן הממשלתית לטיפול בחסויים, שכפופה למשרד המשפטים. הקרן מטפלת באנשים שהמדינה היא האפוטרופוס שלהם, והיא מגלגלת מחזור כספי של כמיליארד שקל בשנה."

לכתבה הסרוקה

 

[על יחס רשויות הרווחה בתל אביב לנזקקים: הנוהג לזרוק חסרי בית במדבר]: "מסע הקבצנים" / נורית וורגפט, "הארץ", 23.9.2005

"ארבעה הומלסים נעצרו על ידי המשטרה, הוסעו באוטובוס לדרום, שם נעזבו בלי מים, בלי אוכל ובלי כסף לחזור. 12 יום ערך מסעם חזרה לתל אביב... כבר היה חשוך בחוץ ומ', שאינו מכיר היטב את תל אביב, לא זיהה בוודאות את המקום שאליו הובא. השוטרים הורו לו לרדת ממכוניתם ולעלות לאוטובוס שהמתין במקום. האוטובוס, סיפר מ', היה כמעט מלא והנוסעים היו "כולם רוסים, כולם הומלסים או קבצנים וחצי מהאוטובוס היו שיכורים". משיחות עם הנוסעים הבין מ' שלחלקם זה לא היה הטיול הלילי הראשון בחסות המשטרה וכי האוטובוס הוזמן כדי להוציא אותם מהעיר. רק כיוון הנסיעה נותר בגדר תעלומה. כשיצאו מהעיר הבינו שהם מוסעים דרומה. בשעת לילה מאוחרת, מעט לפני שהגיעו לבאר שבע, התחילו השוטרים להיפטר מהמשא. "כל כמה קילומטרים", סיפר מ', "עצרו את האוטובוס, הורידו שלושה או ארבעה אנשים והמשיכו בנסיעה". ראשונים הורדו אלה שישבו במושבים הקדמיים והשוטרים התקדמו לפי הסדר. לדבריו, הם הקפידו שלא להוריד אנשים בתוך באר שבע.... בכתבה שפורסמה על המקרה בשבוע שעבר אמר מפקד מרחב הירקון ל"הארץ": "את אופציית ההרחקה אנחנו מחילים גם על עבריינים אחרים, שאינם בהכרח הומלסים"... דוברת מחוז תל אביב במשטרה, סגן ניצב ליאת פרל, אמרה בתגובה שמשטרת תל אביב "מטפלת בחסרי בית ובמבצעי עבירות כאלה ואחרות על פי סמכותה בחוק, כולל שימוש בסמכות בית משפט או קצין משטרה להרחיק חשוד מאזור מסוים".

לכתבה